המדריך המלא לבדיקות שמיעה

שמיעה טובה היא תהליך של קליטת גלי הקול, תרגומם לאותות חשמליים ושליחתם לעיבוד במוח. האוזן, איבר מורכב המכיל מספר מבנים כמו אפרכסת האוזן, תעלת השמע ועור התוף – משתתפים כולם בתהליך המורכב של קליטת גלי הקול והעברתם לעיבוד.

אצל מי ששומעים טוב, אפרכסת האוזן משמשת מעין משפך ש"קולט" גלי קול משטח פנים גדול יותר, עור התוף רוטט בהתאם למגוון הצלילים הנשמעים המגיעים לאזור דרך תעלת השמע, והאזור המכונה "שבלול", בתוך האוזן הפנימית, אחראי להעביר את המידע הלאה אל המוח דרך עצב השמיעה.

אנחנו שומעים צלילים בטווח נרחב – החל מצלילים חלשים (כמו לחישה או צליל מרחוק), בעוצמה של 20 דציבלים או פחות, ומעלה. רעשים בעוצמה של 85 דציבלים ומעלה עלולים לגרום להפרעה בשמיעה, כאשר אנחנו חשופים אליהם לאורך זמן.

כאשר יש חשד לירידה באיכות השמיעה, באחת משתי האוזניים או בשתיהן – מומלץ לבצע בדיקת שמיעה. בדיקת שמיעה תפקידה לאתר את הירידה בשמיעה, ולאפיין את טיבה (אילו צלילים נשמעים פחות טוב, מה עוצמת הצליל שאנחנו שומעים, וכן הלאה). בחלק מהמקרים מבוצעת בדיקת שמיעה על רקע של חשד לירידה בשמיעה: למשל אצל אנשים שנחשפו לרעשים בעוצמות גבוהות לאורך זמן או אצל אנשים שמזהים כי הם מגיבים פחות לסביבה – בשל ערנות שמיעתית פחותה. בדיקת שמיעה עשויה גם להתבצע באופן שבשגרה, כמו למשל אצל תינוקות וילדים, על מנת למנוע הפרעה בהתפתחות השפתית בשל שמיעה לקויה.

מתי כדאי לבצע בדיקות שמיעה? מה ההבדל בין בדיקות שמיעה למבוגרים, בדיקות שמיעה לילדים ובדיקות שמיעה לתינוקות? מהי טיפנומטריה? והאם אפשר לבצע בדיקת שמיעה בבית? על שאלות אלה ועוד, תמצאו מענה במדריך המפורט שלפניכם.

בדיקת שמיעה – מה בודקים וכיצד היא מבוצעת?

במהותה, בדיקת שמיעה תפקידה לאתר את טווח ואיכות השמיעה. ישנם סוגים שונים של בדיקות שמיעה, ביניהן כזו במהלכה נבדקת השמיעה בכל אוזן בנפרד, על ידי השמעת צלילים בעוצמות ובגבהים שונים אל תוך אוזניות; או בדיקת אודיומטריה שבמהלכה נבדק מסלול ההולכה העצבי של הצליל, כאשר הצלילים משודרים היישר אל איבר השמיעה שבאוזן הפנימית האמצעית מיקום מכשיר הפולט צלילים שונים באזור האחורי של עצם האפרכסת. ברוב המקרים תארך בדיקת שמיעה, מכל סוג, לא יותר משעה, והיא תכלול גם שלב של תשאול הנבדק על ידי איש המקצוע שיבצע את הבדיקה בנוגע לאיכות השמיעה ואורח החיים בהקשר לשמיעה.

תוצאות בדיקת השמיעה מתקבלות בדרך כלל במקום. על פי תוצאות הבדיקה – ניתן להתאים מכשירי שמיעה ואביזרים שישפרו את השמיעה ואת איכות החיים.

הבדל בין בדיקות שמיעה למבוגרים לילדים ולתינוקות

הדרך לבחון את איכות השמיעה היא הכנסת הנבדק אל תוך תא אטום לרעש והשמעה מבוקרת של צלילים, אל תוך כל אוזן בנפרד (תוך שימוש באוזניות כאמור), כשהנבדק מתבקש לסמן (בדרך כלל באמצעות לחצן) בכל פעם שהוא שומע צליל כלשהוא. באופן כזה ניתן לקבוע אילו תדרי קול נקלטים היטב ואילו פחות. אצל מבוגרים העניין פשוט, אולם הדברים הופכים מורכבים יותר כאשר לא מובטח שיתוף פעולה מצד הנבדק ובוודאי כאשר מדובר בנבדקים שאינם יכולים ליזום, באופן מודע, סימן המעיד על כך ששמעו את הצלילים – כמו פעוטות וילדים. בעיות אופייניות בבדיקות שמיעה לילדים הם חשש של הילד מפני שהייה בתא האטום לרעש וחוסר נכונות לשתף פעולה באופן מלא (יש ילדים שעלולים, במהלך הבדיקה, לסמן גם אם לא שמעו צליל, או לחילופין להימנע מסימון בתגובה לצליל שהושמע להם). כאשר מבוצעת בדיקת שמיעה לתינוקות, המצב מורכב אפילו יותר: המשימה לזהות אם התינוק שמע צליל או לא מוטלת במלואה על כתפי מבצע הבדיקה.

מקובל שבדיקות שמיעה לילדים קטנים נעשות בסיוע של הורה, הוא מתווך בין הפעוט הנבדק והטכנאי המבצע את הבדיקה. בדרך כלל הבדיקה קצרה יותר. מגיל חצי שנה מקובל לייחס לתינוק נטייה להפנות את הראש לעבר קול הנקלט באוזניו.

בדיקת קלינאי תקשורת

אנו בני האדם משתמשים בקולות כדי לתקשר, שמיעה טובה מאפשרת לנו להבין מה מישהו מנסה לומר לנו, חשוב גם שנוכל להפיק צלילים באופן מדויק כדי שאחרים יבינו אותנו. קלינאי תקשורת מסייעים למי שמתקשים בפיענוח קולות דיבור ובנוסף, וזה למעשה חלק הארי של תפקידם, הם מסייעים למי שמתקשים להפיק צלילים באופן שיאפשר לאחרים להבין אותם.

כיום קלינאי תקשורת עובדים כמעט אך ורק עם ילדים, מופנים אליהם ילדים שהוריהם (או גננת, מורה, אחות טיפת חלב וכו') מזהים אצלם התנהגות העשויה להעיד על בעיה בשמיעה או בפענוח והפקת צלילים. לפני שמגיעים לאבחון אצל קלינאי תקשורת יש לבצע בדיקת שמיעה וגם בדיקה אוטוסקופית אצל רופא א.א.ג. (בדיקה בה הרופא מביט אל תוך האוזן עם מכשיר המכונה "אוטוסקופ").

טיפנומטריה

עור התוף מתרגם את גלי הקול הפוגעים בו לתנודות מכאניות (רטט על קרום עור התוף). לפני שהרטט על עור התוף מתורגם לאותות חשמליים הוא גם עובר דרך שלוש עצמות זעירות (הקטנות ביותר שיש בגופנו). בבדיקת טיפנומטריה מופעלים לחצי אוויר עדינים על עור התוף ונבדקת תנועתו כתגובה אליהם. הבדיקה מאפשרת הערכת תקינות עור התוף ועצמות השמע, היא נחשבת בדיקה פשוטה מאוד, בטוחה ואינה כרוכה בכאב. בדיקת טיפנומטריה, שלא כמו בדיקות שמיעה, אינה דורשת שום משוב מן הנבדק לכן אפשר לבצע אותה באופן זהה אצל נבדקים מכל גיל.

בדיקת שמיעה אונליין ובדיקת שמיעה פרטית בבית

בהחלט אפשר לעשות הרבה כדי לבחון בעצמנו את איכות השמיעה שלנו או של ילדינו עוד בטרם מגיעים לבדיקות שמיעה במכון. ניתן למצוא אפליקציות ואתרי אינטרנט המאפשרים להשמיע צלילים באופן מבוקר, לערוך מעקב אחר תגובותינו אל הצלילים ולהפיק תוצאות המוצגות בדרך כזו או אחרת (בדרך כלל תוצאות של בדיקות שמיעה מוצגות בגרף). כדי שהבדיקה המקוונת אכן תעיד על מצב השמיעה יש לבצע אותה בתנאים השקטים ביותר שאנחנו יכולים ליצור לעצמנו (הרי אין לנו תא מבודד רעשים כמו במכון השמיעה).

ביצוע טוב של בדיקות שמיעה הוא עניין של מקצועיות, ניסיון ואיכות ציוד העומד לרשות הבודק. ניתן כיום ללמוד את הנושא ולבצע בדיקות שמיעה אונליין באיכות טובה למדי באופן עצמאי תוך שימוש במחשב או בסמארטפון ואוזניות. ניתן גם לבצע בדיקות שמיעה בבית, בהזמנת בעל מקצוע שיביא איתו ציוד משלו. בדיקות שמיעה בבית נערכות במקרים של אנשים מבוגרים המתקשים להגיע להיבדק במכון השמיעה כאשר דווקא הם צריכים בדיקות שמיעה תכופות יחסית בגלל היחלשות של שמיעתם עד כדי שימוש במכשיר שמיעה.

חשוב לדעת

פגיעה באיכות השמיעה מהווה פגיעה ביכולתנו לתקשר עם אחרים, ופגיעה באיכות החיים. במקרה של ירידה באיכות השמיעה, חשוב לבצע בדיקת שמיעה ולטפל בפגיעה בהקדם. האיתור המדויק שניתן להגיע אליו כיום בעניין הפגיעה בשמיעה ומגוון הפתרונות והעזרים העומדים לרשותנו בכל הקשור למכשירי שמיעה ועזרים – עשויים להציע פתרון איכותי ומקיף שישיב את איכות השמיעה לטווח הנורמטיבי ויאפשר חזרה לשגרת חיים מלאת קשרים ותקשורת.